פסק-דין בתיק ת"ק 12074-05-12

רקע

1. 1.       לפני תביעה קטנה על סך של 20,000 ש"ח.
2. 2.       התובע הינו אסיר המרצה עונש מאסר עולם, הגיש תביעה נגד מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר, נגד גונדר משנה מוג'מס יוסף  (להלן: " נתבע 2"), אשר שימש כמפקד בית סוהר השרון במועד הרלוונטי לכתב התביעה ונגד גונדר משנה מנדו פייסל (להלן: " נתבע 3"), אשר שימש כמפקד בית סוהר ניצן במועד הרלוונטי בכתב התביעה, בגין החלטות אשר לטענתו לא היו בסמכותם של נתבעים 2 ו-3 ובשל כך נגרם לתובע נזק של עוגמת נפש.

גרסת התובע

1. 3.       לטענת התובע בזמן ששהה במועדים הרלוונטיים בבית סוהר השרון ובבית סוהר ניצן, נתבעים 2 ו-3 אשר היו מפקדיהם של בתי הסוהר הנ"ל, החליטו להעבירו לאגף המעבר מבלי שנעשה לו שימוע, אם כי נעשה לו ראיון, ומבלי שהיה בסמכותם לעשות כן. התובע טען כי בזמן ששהה באגף המעבר הוחזק בהפרדה מוחלטת מיתר האסירים ושללו ממנו את הפריבילגיות אשר היה זכאי להם.
2. 4.       לטענת התובע, שהה באגף המעבר בכלא השרון מתאריך 4.4.10 (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 15), עד ליום 25.4.10, זמן ארוך מעבר למותר. עוד טען התובע כי תנאי אגף המעבר לא היו נאותים; ללא שקעי חשמל בתא על מנת שיאפשרו לו הכנת קפה, המזון אשר הובא לידיו נמצא קר, הטיול הוגבל לשעה ביום, ללא שותף לתא, וכו'. עוד הוסיף התובע כי העבירו אותו לתא ההפרדה ללא כל סיבה מוצדקת, כשאין נגדו כל דוח משמעת, וכי הפרדתו נעשתה בניגוד לפקודת הנציבות-החזקת אסירים בהפרדה.
3. 5.       לדברי התובע, כאשר הועבר לכלא ניצן נאלץ להתמודד עם אותם קשיים בדומה לכלא השרון. לטענת התובע, גם בכלא ניצן הוא הועבר לאגף המעבר ללא שימוע וללא תנאים פיסיים נאותים. 
4. 6.       בחקירה הנגדית, התובע טען כי הוא שוהה בכלא משנת 2000. הנתבעים 1 ו-2 החליטו על סמך דעתם האישית להעבירו לאגף המעבר מבלי שהייתה להם הסמכות לכך, וכי בפקודת בתי הסוהר ישנה הוראה המורה כי אסיר השוהה יותר משבועיים בתא המעבר זכאי לשימוע בו יוסבר מדוע הועבר לתא אחר.
5. 7.       התובע טען כי בכלא השרון מפקד הכלא ערך לו ראיון והוא הועבר לאגף 7 מבלי שנעשה לו שימוע.
6. 8.       לדברי התובע, בזמן ששהה באגף 9 ובאגף 10 בכלא השרון היו לו סכסוכים, לכן לא רצו להשאירו שם. עוד הוסיף, כי טענת השב"ס לעניין שהייתו באגף טעוני הגנה בשל סכסוכיו עם אסירים אחרים אינה נכונה, ואישר כי נעשה לו הליך של שלילת פריבילגיות.
7. 9.       התובע טען, כי כאשר הגיש עתירת אסיר לא העלה את טיעוניו אשר העלה בתביעה זו, מאחר והנושא שונה בתכליתו ולא היה קשור לעתירתו דאז.
8. 10.   לטענת התובע, בזמן שהייתו בכלא ניצן לא היו לו סכסוכים עם אסירים אחרים ולא נערך לו הליך משמעתי. אינו יודע את סיבת העברתו משם. הוסיף, כי בכל התקופה לא אפשרו לו שיחות טלפון וטיולי התאווררות בחוץ, אלא על פי מצב רוחם של הממונים בכלא. לדבריו, כאשר התלונן על התנאים בפני המנהל בזמן שערך ביקורת מעבר, המנהל נתן הוראה לסוהריו שיסגרו את המעבר, והתובע נשאר עם 3 אסירים נוספים, כשלאחר מכן נשאר לבדו בתא. התובע אישר כי היו לו סכסוכים בכלא באר שבע ובאוהלי קידר.

גרסת הנתבעים

1. 4.       מטעם הנתבעים העיד נתבע 2 אשר שימש במועד הרלוונטי כמפקד כלא השרון. לדבריו, התובע הועבר ביום 4.4.10 מאגף טעוני הגנה, לאגף 7 בכלא השרון, מאחר שלתובע ארבה סכנה באגף אשר שהה בו.
2. 5.       לדברי נתבע 2, התובע היה נוהג להמר בקוביות רמי אשר נמצאו בתאו. קוביות הרמי נמכרות בקנטינת הכלא כדי שאסירי הכלא יעסיקו את עצמם בשעות הפנאי שלהם ולא למטרות הימורים. בעקבות משחקי ההימורים התובע יצר סכסוכים רבים עם האסירים אשר סבבו אותו. נתבע 2 טען כי התובע העליל במספר הזדמנויות על אסירים ועל מנהלת האגף, אך לאחר בדיקה הדבר נמצא שקרי.
3. 6.       לדברי נתבע 2, הוא קיבל החלטה להעביר את התובע לתא המעבר ולא לתא 4, משום שבתא 4 ישנם אסירים המרצים עונשי מאסר קצרים, בניגוד אליו שהינו אסיר טעון הגנה המרצה מאסר ממושך. לכן, האופציה היחידה אשר עמדה בפניו על מנת לשמור על שלום התובע הייתה להוציאו לאגף מעבר.
4. 7.       נתבע 2 טען כי הסמכות להעביר אסיר מאגף לאגף ניתנת למפקד בית הסוהר, על בסיס בחינה ובדיקה. לדבריו, השיקול להעברת אסיר הינו כאשר ישנן נסיבות המחייבות העברת אסיר ממקומו, כגון: הצורך לקידומו, או במטרה לשמור על שלומו ועל הסובבים אותו. נתבע 2 ציין כי אילו התובע היה נשאר באגף טעוני הגנה היה נפגע ללא כל ספק.
5. 8.       נתבע 2 טען כי עם הגעתו של התובע לאגף המעבר הם הגישו בקשת העברה למחוז, כדי להעבירו לבית סוהר אחר. לדבריו, מספר אגפי טעוני הגנה בכלל בתי הסוהר הינו מצומצם. לאור זאת, כשאסיר טיעון הגנה מסוכסך עם מספר אסירים טעוני הגנה מבתי סוהר אחרים, נגרמת להם בעיית תמרון בין בתי הסוהר.
6. 9.       לטענת נתבע 2, מסוכנתו של התובע והסכנה שנשקפה לו הביאו להעברתו לאגף ההפרדה "בלית ברירה כדי לשמור על אחרים היינו חייבים לשמור אותו שם..." (עמוד 6 שורה 31 לפרוטוקול).